חרדות – גרסת הבמאי

אני רוצה להתחיל ברשותכם בהצהרה מפוצצת ואולי קצת יומרנית: הפרעות חרדה, הן אחת משלוש התופעות הנפשיות השכיחות ביותר בעולם המערבי כיום, הן הגורמות העיקריות למצבי לחץ, חוסר תפקוד, ובעיות בריאות. אנשים מנהלים חיים שלמים מבעד למערכי החרדות שלהם ומקבלים אותן כגזרת גורל בו בזמן שטענתי היא: הפרעות חרדה הן הקלות ביותר לטיפול והן יכולות להעלם לחלוטין תוך פרק זמן קצר ביותר.
אני יודע שברגעים אלו ממש, מתקוממים עלי לא מעט אנשי מקצוע המתפרנסים מגרירת הפרעות חרדה לטיפולים ארוכי טווח, ראשית, זה בסדר- לא ממש אכפת לי ושנית, באם יקראו את המאמר עד תומו יבינו גם הם שהפער בינינו לא עד כדי כך גדול.
בראש ובראשונה חשוב שנזכור כי חרדות הן מושג רחב וכמובן שאין כוונתי להתייחס כאן לכל האספקטים של אבחון וטיפול.
מטרת העל של מאמר זה היא לשים את הדגש על נקודות המפתח דרכן ניתן להגיע לפתרונות.
מהי חרדה?
ראשית, בואו נתייחס להגדרה הקלינית של הפרעות חרדה כפי שהיא מוצגת באתרי קופות החולים והמרפאות.
מה זה?
הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. חרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף על סכנה. מצבי חרדה מתגלים בצורות שונות ובעוצמות שונות ויכולים לגרום לקשת רחבה של תופעות – החל מחוסר נוחות וכלה בדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה וסחרחורת.
לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי ולפעמים היא מייצרת פוביה הגורמת להימנעות ממצבים שונים הנתפסים כמאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים. ישנם מצבי חרדה ספונטניים התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה הנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים.
הפרעות חרדה נחלקות לכמה אבחנות ספציפיות:
• הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder) – ובקיצור: GAD
• הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) – ובקיצור: OCD
• הפרעת פאניקה (Panic Disorder).
• הפרעת דחק פוסט־טראומתית (Posttraumatic Stress Disorder) – ובקיצור: PTSD
• חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder).
• פוביה פשוטה/ספציפית (Specific Phobia).