כל מי שטעם ולו את החלק הקטן ביותר בעולם הפסיכולוגיה, ההתפתחות האישית ונפש האדם, הכיר בדרך כזאת או אחרת את המושג המיסותרי ששמו "תת המודע" Subconscious.תת המודע הינו הרובד הנפשי המכיל תכנים, רגשות, זיכרונות, פחדים ופרשנויות לאירועים, אותם האדם אינו מסוגל לשייך אל עצמו. בתהליך של הדחקה "מועברים" תכנים אלו ממודעותו של האדם אל הלא מודע, כך שמשמעותם המאיימת מנוטרלת.הכל מתחיל בעצם, מהמוח. מחשב העל שקולט מידע מעבד אותו ומוציא פקודות בהתאם. את המוח שלנו מעניין רק דבר אחד והוא להגן עלינו כדי לשמור על ההישרדות שלנו ולכן כל דבר מאיים יישלח לאחסון בתת מודע.המידע שנדחק לתת מודע כולל תמונות, מחשבות, רגשות ותחושות מרגעים מסוימים.הרגעים הללו הם רגעים קשים להכלה ולכן, באותו רגע של חוויה לא נעימה המוח הופך מאוים מהסיטואציה ופועל בצורה פרנואידית ודרמטית מה שמביא אותו להסיק מסקנות

אני רוצה להתחיל ברשותכם בהצהרה מפוצצת ואולי קצת יומרנית: הפרעות חרדה, הן אחת משלוש התופעות הנפשיות השכיחות ביותר בעולם המערבי כיום, הן הגורמות העיקריות למצבי לחץ, חוסר תפקוד, ובעיות בריאות. אנשים מנהלים חיים שלמים מבעד למערכי החרדות שלהם ומקבלים אותן כגזרת גורל בו בזמן שטענתי היא: הפרעות חרדה הן הקלות ביותר לטיפול והן יכולות להעלם לחלוטין תוך פרק זמן קצר ביותר.אני יודע שברגעים אלו ממש, מתקוממים עלי לא מעט אנשי מקצוע המתפרנסים מגרירת הפרעות חרדה לטיפולים ארוכי טווח, ראשית, זה בסדר- לא ממש אכפת לי ושנית, באם יקראו את המאמר עד תומו יבינו גם הם שהפער בינינו לא עד כדי כך גדול. בראש ובראשונה חשוב שנזכור כי חרדות הן מושג רחב וכמובן שאין כוונתי להתייחס כאן לכל האספקטים של אבחון וטיפול. מטרת העל של מאמר זה היא לשים את הדגש

יצא לכם פעם לחשוב על הסיבות מדוע מרבית האוכלוסיה מגדירה את עצמה כ"לא מאושרת"?מחקרים מוכיחים שלא די ברוב הגורף, אלא גם חלק ניכר מהאנשים שהגדירו עצמם מאושרים, טרחו לציין לא מעט טענות וחוסרים בחייהם. אז נכון, אושר הוא מושג נרחב, הוא אינדיבידואלי וסובייקטיבי אך יחד עם זאת אושר ברמות הגבוהות ביותר, הוא מנת חלקים של מתי מעט. הניסוי הארוך ביותר בעולם שנמשך כבר למעלה מ-70 שנה בארצות הברית ובודק מהו אושר, הוליד בינתיים מסקנה אחת מעניינת: אושר הוא פועל יוצא של התנהלות אפקטיבית במערכות היחסים בחיינו. ברמת הפשט – אין פה חידוש מהפכני. "לא טוב היות האדם לבדו" את זאת אנחנו יודעים מאז ומעולם. אז מצד אחד ניתן לומר ובצדק, כי בעולם המקוטב בו אנו חיים, עולם המוקיע את השונה, עולם שרווי בחוסר בטחון שמוביל לתחושות של קנאה אל האחר